תולדות בית הספר

כל מה שרצית לדעת על אליאנס רמת אביב.

כתבה לבנה ניר.
בית ספרנו מהווה חוליה בשרשרת מפוארת של בתי ספר שהקימה חברת “כל ישראל חברים” – אליאנס ברחבי העולם היהודי.

סמל כיח ומפת רשת החינוך
סמל כיח ומפת רשת החינוך
קו של רצף והמשכיות מייחד את פעילותה מבית הספר הראשון בטטואן שבמרוקו להקמת ביה”ס החקלאי הראשון בארץ “מקווה ישראל”, “תורה ומלאכה” בירושלים של המאה ה-19, ועד להקמת בית הספר שלנו בתל אביב שבמדינת ישראל.
העלייה הציונית והקמת שכונות חדשות בסמוך לעיר יפו העלו את הצורך להקים מערכת חינוך עברית וציונית שתחליף את החדר המסורתי. על רקע זה פנתה משלחת של אישי ציבור מיפו ל”אליאנס” בפריס בבקשה לייסד בי”ס על שמה בשכונת “נווה שלום”.
קו של רצף והמשכיות מייחד את פעילותה מבית הספר הראשון בטטואן שבמרוקו להקמת ביה”ס החקלאי הראשון בארץ “מקווה ישראל”, “תורה ומלאכה” בירושלים של המאה ה-19, ועד להקמת בית הספר שלנו בתל אביב שבמדינת ישראל.
ואמנם, בחשוון תרנ”ג – 1892 נפתחו בניהול משותף של “חובבי ציון” ו”אליאנס” “בית הספר לבנים” שלמדו בו בתחילה 110 תלמידים, ולידו “בית הספר לבנות” ובו 80 תלמידות. בתי הספר הללו הפכו לסמל לנושאי דגל החינוך העברי, אולם בעקבות וויכוח פדגוגי על מרכזיות השפה הצרפתית התפרקה הבעלות המשותפת.

בתרס”ב-1902 קיבלה חברת “אליאנס” – “כל ישראל חברים” לניהולה הבלעדי את “בית הספר לבנים”, אשר עבר ב-1908 למבנה חדש בשכונת נווה צדק. השפה הצרפתית נלמדה לא רק כשפה זרה, אלא כשפת הוראה במקצועות הכללים: כימיה, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד. בבוקר התפללו התלמידים בציבור ולמדו תורה. בוגרי כתה ח’ המצטיינים נבחנו בצרפתית ע”י הקונסוליה הצרפתית בעיר ביירות שבלבנון וקיבלו תעודה חתומה מטעם הקונסול. משנת 1947 נוספו כיתות תיכון שהכין למבחני הבגרות ופעל עד לשנת 1956/7.

במלחמת העצמאות הוצב בשטח ביה”ס המטה הקדמי של כוחות האצ”ל שניסו לפרוץ ליפו והגנו על העיר תל אביב.


עם קום המדינה נלמדה השפה הצרפתית כשפה זרה שניה. בשנת 1956/7 החליט נשיא הנהלת “אליאנס” דאז, פרופסור רנה קאסן, לסגור את “בית הספר לבנים” של אליאנס בנווה צדק עקב מצבו הרעוע של המבנה והתמעטות מספר התלמידים, ולהעבירו למקום אחר.פנייתו לעיריית תל אביב נענתה, והעירייה הקצתה שטח נרחב מצפון לנחל הירקון בשכונת רמת אביב בסמוך לאוניברסיטת תל אביב, במטרה לתת מענה לצרכי השכונה הנבנית והולכת.

הקמת ביה”ס שבו המשיכו להורות את השפה הצרפתית כשפה זרה שניה נתנה ביטוי חינוכי ותרבותי לידידות שהייתה אז בשיאה בין מדינת ישראל לצרפת, ואשר קשריה והדיה ממשיכים עד היום.

שערי “אליאנס תל אביב” נפתחו בספטמבר 1958 עם צוות מורים קטן ו- 220 תלמידים שהגיעו משכונת רמת אביב וערים סמוכות כמו רמת גן, גבעתיים והרצליה.

לאות תודה והוקרה לתרומתו הנדיבה של הברון אדמונד דה רוטשילד ומעורבותו הרבה הוחלט בשנת 1965 לקרוא לביה”ס על שם הסב, האב והנכד וכך נקבע השם:

ביה”ס “כל ישראל חברים” – “אליאנס” תל אביב
ע”ש אדמונד–מוריס-אדמונד דה רוטשילד

ב- 1970 הפך ביה”ס מתיכון עירוני יוד לבי”ס שש-שנתי והיה הראשון שהשתלב בתכנית הרפורמה בתל אביב והקים חטיבת ביניים “אורנים” שפעלה לתפארת. כיום מונה בית ספרנו כ- 1870 תלמידים, 155 מורים ו- 25 עובדים.

במרוצת השנים הפך אליאנס ת”א לאחד מבתי הספר המובילים במדינת ישראל בכלל ובעיר תל אביב בפרט.

הצלחת ביה”ס היא פועל יוצא של צוות המורים המיוחד ומדיניות מנהליו לדורותיהם. החזון החינוכי שלנו פועל להשגת מצוינות ערכית ואנושית ומצוינות בתחומי הדעת והספורט השונים. כי עבורנו ובשביל תלמידנו, כך אנו מאמינים, “השמיים הם הגבול”.


המצוינות שמאפיינת את פעילותנו בתחום הלימודי היא גם זו שמנחה אותנו בפיתוח פעילויות ערכיות של תלמידנו ונתינה מתמדת לקהילה, מתוך אמונה עמוקה בשיתוף פעולה רציף וקבוע בין צוות ביה”ס לבין התלמידים והוריהם. רק אם שלוש צלעות אלה נפגשות ויוצרות מרחב של הידברות, ליבון ושותפות – יכול המעשה החינוכי להתקיים ולשאת פירות. אנו אוהבים את בית ספרנו וגאים בהישגי תלמידינו ובמי שהינם.


המצוינות שמאפיינת את פעילותנו בתחום הלימודי היא גם זו שמנחה אותנו בפיתוח פעילויות ערכיות של תלמידנו ונתינה מתמדת לקהילה, מתוך אמונה עמוקה בשיתוף פעולה רציף וקבוע בין צוות ביה”ס לבין התלמידים והוריהם. רק אם שלוש צלעות אלה נפגשות ויוצרות מרחב של הידברות, ליבון ושותפות – יכול המעשה החינוכי להתקיים ולשאת פירות. אנו אוהבים את בית ספרנו וגאים בהישגי תלמידינו ובמי שהינם.
סיפורו של בית ספרנו, שהוא סיפורה של חברת “כל ישראל חברים”, מגלם בתוכו את סיפור קורותיו של העם היהודי בעת החדשה. את דרכו של העם היהודי לארץ ישראל, תוך גילוי סולידריות לאומית, אחדות וערבות הדדית, בצד בניין מחדש של מסגרת מדינית ריבונית, תחיית השפה והשתלבות במשפחת העמים.
כאן תם אך לא נשלם סיפורו של בית ספרנו!